מה נאמר – מה נדבר – מה נצטדק
מאמר חמישי לקורונה
חלק א': מה נאמר:
בתקופה זו העם הפסיד את הנאות החיים, ואת החיים הנורמליים שהורגלנו אליהם.
אבל האמת שאנחנו הפסדנו הרבה יותר. הפסדנו בתורה, ביהדות, במצוות, ובמניינים. וכן שמעלילים עלינו שאצלנו הקורונה שכיחה יותר ומשפילים אותנו בסגר וכדו'. וטענתם שיודעים שאנו לא נוותר על מניינים ועל מצוות, זו זכותנו. וכמו אצל המן שאמר שיהודים לא עובדים כי כל יום יש להם חג. טענה זו הייתה זכות לעם ישראל ששומרים שבת היום חג היום.
וזה ההפסד שלנו שהפסדנו הרבה מהיהדות והמצוות. אילו הרבנים לא היו מורים כך המצב היה יותר גרוע מהשואה כי שם ירדו למחתרת ונזהרו מהגרמנים ואילו כאן אי אפשר להתחמק.
למרות כל זאת, אומרים הרבנים שאילו היו ראשי המדינה יודעים מה זה זכות של תורה ותפילה במניין היו עושים מאמצים להסתדר, וכמו שהם התאמצו על הפגנות, ספורט, ופנימיות בצבא.
-כואב הלב שהם המחליטים, ואצלם בתי כנסיות נמצאות באותה שורה ואותה קטגוריה של מסעדות. וכשמתחילים להקל מתחילים עם המשק והעבודה ואח"כ יבוא התור של בתי הכנסת ודברי פנאי.
אפי' כשהם מדברים על פיקוח נפש והדבר הוא הכרח ולא יגונה, מצער מאוד שהם אלו המחליטים. למה הדבר דומה – לסערה בלב ים ויש כובד בספינה ומציעים לזרוק תחילה את התפילין.
-נכון, מי יכול לתת אחריות לפתוח מוסדות תורה. שמא ושמא יקרה משהו רע. אבל צריך גם לתת את הדעת מי יכול לקחת אחריות על ביטול התורה. ובוודאי שאנשים חילוניים לא יוכלו להחליט בזה. וכן כתב הרב שך בזמן שהיה מדובר על נתינת שטחי ישראל תמורת שלום, והיה מצב של פיקוח נפש, ואמר הרב שך שבוודאי לא אלו הם שמחליטים.
-כמו שהייתה אנטישמיות בתקשורת בתעמולת הבחירות. נוצר מצב של אנטישמיות מה'סגר'. יתכן שהמדינה לא פעלה בדרך הנכונה, אבל הוי דן את כל האדם לכף זכות. סוף סוף חמירא סכנתא מאיסורא.
-מבדיקה סטטיסטית רואים שיותר דתיים חולים. אולי בגלל המגורים הצפופים או מחמת ריבוי הילדים. אבל הצורה שנעשית על ידי שוטרים צ"ע.
-ישנה בירושלים משאית שמחה אבל אין זה מתאים לעומר.
-כל זמן שהרבנים הסכימו נאמר 'לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל' – אפי' יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.
-עיין ירמיהו ב' פסוק ל'. לשווא הכיתי את בניכם, מוסר לא לקחו. הדבר הוא נורא. בחו"ל עורמים גופות. החברא קדישא בבורו פארק עמוסים, ואנשים מתים ואפי' אין להם לוויות. וברוך ה' בארץ ישראל יש פחות מתים מ-בחו"ל. כדאי לקרוא פרקים בתהילים: י"ג – ל' – צ"א
חלק ב': מה נדבר:
האמנתי כי אדבר. כשהמשגיח ר' חצק'ל לווינשטיין היה חולה אמר שכנראה הקב"ה רוצה להביא את המשיח וצריך להיות בהכנעה ולמעט בגאווה.
הקב"ה אומר למשה 'מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו'. שעת הדין כל כך קשה וגדולה ולכן כשיש מצוקה גדולה צדיק באמונתו יחיה. צריך להיכנס לאמונה.
-אומרים שלקורונה אין רפואה. אולי מה שלא מבינים מה הרפואה, הוא מחמת קושי השיעבוד משלים, שעל ידי זה תקצר זמן המחלה.
-שבטך ומשענתך המה ינחמוני. כשרואים בחוש איך שנגיף משתק את כל העולם הרי לא רק משענתך המה ינחמוני אלא גם שבטך ינחמוני.
-מה נוכל לדבר. אין ניחומי אבלים, אין ביקורי חולים, ביתו של אדם נהפך מרכושו – לכלאו. חתונות ללא הורים – כי נמצאים בבידוד. אין שבע ברכות.
-עד היום היה לאנשים מה לעשות כי היה פורים, פסח, יומא דפגרא. כעת לא נשאר מה לעשות ואז נתחיל להרגיש את הנוראות של הימים.
-בעניין המניינים בחצרות ומרפסות עיין סימן נ"ה בשו"ע סעיף י"ג ואילך.
-מה נוכל לדבר אם הכותל ומערת המכפלה וקבר רחל סגורים.
לא נשאר לנו אלא רק להאמין.
הרב שך היה אומר שאמונה מתחילה במקום שהשכל נגמר והיום שלא מבינים כלום כאן מתחילה האמונה.
חלק ג': מה נצטדק:
ברוך ה' נוצרו פעולות חסד עצומות במה שאפשר. נוצר קשר חזק בין אבות ובנים. קיימנו השנה את ה-'והגדת לבנך' בהידור כבר לפני פסח. מחזקים את הקשר בבית – מה טובו אוהליך יעקב. לומדים צניעות בחתונות כמו שהיה פעם – ציבור קטן ושמחה גדולה.
-ברוך ה' אין תאונות ואין חילולי שבת בפרהסיה. יש ערבות הדדית. שמיעת דברים נוראים של מיתת צדיקים בעולם מזכירה את המשל של רשב"י שחור בספינה מסכן את כל הספינה.
-אמנם אנחנו אומרים אמירת הקטורת שהיא מצילה, אבל קודם צריך לומר אין כאלוקינו. וביאר הנודע ביהודה שאע"פ שקטורת סגולה לעשירות והצלה, אבל קודם צריך לדעת שלא רק הסגולות אלא אין כאלוקינו – כלומר להתחזק במציאות ה'. לכך משתדלים להרביץ וללמוד תורה בטלפונים.
-חזקיהו שהיה חולה התפלל לה' כמו אבא לבן. כך גם היום אנחנו.
לפעמים כדאי להתפלל בנץ כדי להרוויח את החיסרון של המניין. מתחזקים באמונה מכוח נגיף שעוצר את כל העולם. מתחזקים במאה ברכות כמו שכתוב 'ויבטחו בך יודעי שמך' וידוע ש'יודעי שמך' זה מאה ברכות. ואז מתקיים 'כי לא עזבת דורשיך ה'.
-המתפלל על חברו הוא נענה תחילה. בטבריה הסתובבו לעשות הגעלת וטבילת כלים בבתים. אסתר אומרת גם אני ונערותי אצום כן בגדר המתפלל על חבירו. עיין ב"ק צ"ב ע"ב.
-הפורים השנה נהפך להיות ממש כיום כיפורים. הצטערנו בפסח כזה שלא נשכח אותו לדורות והרי בפסח יש זכויות וניסים.
-אנו מתעסקים בחיי עולם ולא בחיי שעה כפוליטיקה. זוכים לקיים את המצווה של ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ומשאל. הלוואי שיהיה כל זה לזכותנו.
איננו יודעים איך ימשך הדבר בפרט בתלמודי תורה וישיבות.
-תיפח רוחן של מחשבי קיצין. יש כבר שהחליטו שמשיח בטוח מגיע ונתנו כבר תאריכים, וח"ו יכולים להתאכזב. בזוהר כתוב מפורש בזאת יבוא אהרן אל הקודש והיינו ש'זאת' היינו אלף השיש בשנת ת"ח [כי ז' ו – א' היינו ח' ויחד עם הת' זה ת"ח]. עיין ביאור הלכה בסי' תכ"ז בסוף ששם מדבר על כל סוגי שנים ומסיים: ואין לנו לדאוג כל כך יותר כי בוודאי בעת ההיא וגם הרבה קודם תהיה הגאולה ונקדש על פי הראייה.
גם אנחנו הבאנו רמזים מהגמ' בסנהדרין. אבל ידוע מה שאמרו המפרשים שהזמן היה ראוי אבל לא אכשר דרא ולא ניצלו את ההזדמנות. ואם כתוב שת'י'ק'ו היינו שמשיח יתרץ קושיות ובעיות הוא יתרץ לנו גם את השאלה מדוע הוא איחר.
ישנו ספר שנקרא קול דודי דופק של י.ב. סולוויצ'יק שדיבר הרבה על הענינים הללו אפי' מבחינה ציונית. אבל הדור לא הבין לנצל את זה. ולכן אין לנו אלא להתפלל לה'. הראינו ה' חסדך, וכתוב 'דימינו אלוקים חסדך בקרב היכלך'. לפעמים נדמה לנו שחיינו הם בבחינת 'אלוקים' – דין. אבל בשמים יודעים שזה בבחינת 'חסדך בקרב היכלך.
ואנו מתפללים 'הראנו ה' חסדך'