מצוות תוכחה
ביומא בדף ט' ע"ב כתוב שבבית שני היה ת"ת וגמ"ח, והחורבן היה בגלל שנאת חינם.
והפלא שאם היה גמ"ח איך היתה שנאת חינם. והתשובה שהשנאת חינם כאן זה משהו אחר .
לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך. הרי שמי שמוכיח זה אהבת ישראל כי אכפת לו מהשני ומי שלא מוכיח זה שנאת ישראל. בדוגמה לרופא שאוסר על הבנאדם לאכול סוכר, וה"ה המדריך בטיול אוסר לשתות מהנחל, זה נובע מאהבת ישראל, א"כ החיסרון שלא הוכיחו.
וזה גמ' מפורשת בשבת קי"ח ע"ב, היו שריה כאילים מה איל ראשו של זה לעומת זנבו של זה, לא הוכיחו בירושלים, איל זה לעומת זנבו של זה. והכוונה שלא יכלו להוכיח כי אדם אומר שיחסית לרחוב אני בסדר. כל אחד היה עומד לפי הזנב של השני ולכן צריך לתקן עניין של תוכחה.
ואע"פ שבערכין ט"ו כתוב שאין מי שיכול להוכיח בדור הזה שאומרים לו קשוט עצמך תחילה, זה דווקא אם מוכיח את השני אבל אם פה בבין המצרים לומדים את התקופה והחיסרון היה חסרון תוכחה אפשר להשתמש בזה גם בזמן הזה, כי תוכחה מוכיחה שאכפת לך מהשני, אפי' מצאנו אצל יוסף שראה את שר האופים והמשקים בכלא ואמר להם מדוע פניכם זועפים, זה כעין תוכחה.
כתוב שמשה בפרשת דברים אמר להם והוכיח אותם תופל ולבן וחצרות וי זהב. הוכיחכם על קורח ולשון הרע ועל העגל וכתב רש"י שאמר להם זאת בדרך רמז, והשאלה שהרי כתוב שמשה הוכיחם ונתן להם מוסר חזק ומפורש, ומהו הרמז כאן?
והתשובה שיש דין הוכחה ויש דין תוכחה. אל תוכח לץ אל תאמר לו תפסתי אותך אתה לץ, פן ישנאך, יש עוד שיטה של תוכחה שזה הוכחה, תן לו אפשרות להתחמק, הוכח לחכם ויאהבך, תאמר לו בלשון הזה אתה יותר מדי חכם לא מתאים לך, שמעתי עליך ולא ברור מספיק זה נותן לו אפשרות להתחמק ויאהבך. כשהוא עמיתך אז תוכיח. ולפי"ז משה אמר להם בדרך רמז, כי רצה לראות אם מוכנים לקבל תוכחה אולי אינם מוכנים לבל תוכחה, ואח"כ שראה בדרך רמז ואמר להם, אז הוכיח להם בצורה רצינית. תתחיל ב'הוכח' ואח"כ תוכיח.
המקבל תוכחה צריך לברך על זה. ה-שפת אמת למד חברותא עם מישהו כל הלילה ובבוקר לא באו להתפלל והתפללו בנץ והחידושי הרי"ם נזף בו איך יכול להיות שהנכד ש לי לא בא לתפילה, שאל אותו החברותא למה לא אמרת לו שלמדנו כל הלילה ואמר לו נכון אבל עד שיש לי הזדמנות לקבל תוכחה מהסבא זוהי ברכה, ומהיכן למדתי זאת, מבני גד ובני ראובן שמשה צועק עליהם האם אתם כמו המרגלים שלא רוצים להיכנס לארץ, אז למה נתנו לו לצעוק, כי רצו לקבל מוסר ממשה רבינו כי תוכחה זה ברכה.
על החזו"א מסופר שהיה הולך כל יום לבריאותו ליד פרדסי בני ברק, וזקן אחד צעק עליו זקן כמוך מדוע אתה לא מנצל הזמן ושאלו מה אעשה ואמר לו תלמד או תגיד תהלים ומספרים שמאז החזו"א התחיל לומר תהלים כי קיבל תוכחה מזקן שביזה אותו וזה מה שצריך לתקן בתקופה הזו.
ויתכן שזה ההסבר שכל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, והקשר, כי ידוע שלחתונה כתוב לא טוב היות האדם לבדו ולא כתוב לא נעים. טוב זה אל נעים, היסוד שאדם שמתחתן חייב להתייחס לעוד מישהו הוא מוגבל, בין אם מוכיחתו ישיר או עצם הימצאותה בשבילו זה תוכחה. ולכן כתוב לא טוב היות האדם לבדו. כלומר שחתונה לא רק בשביל פו"ר אלא זה גרה שאדם בפנ"ע תמיד הוא חכם ותמיד חושב שצודק. ולכן זה עזר כנגדו כמו אשתו של און בן פלת שהצילתו, דוגמת הרופא ומורה הדרך ממילא כל המשמח חתן וכלה דהיינו שהוא בא לבנות את המשמעות של תוכחה שבנוי פה, כאילו בנה אחד מחורבות ירושלים כי בבית שני היה שנאת חינם שלא הייתה תוכחה, ומדויק שבמעשה ל קמצא ובר מצא זוהי הדוגמה של שנאת חינם שגירש אותו אבל לא מוזכר איזה סיבה אבל בהמשך כתוב שישבו הרבנים ולא מחו זוהי השנאת חינם הגדולה וא"כ אם בבית שני הייתה הבעיה חוסר תוכחה שמנאת חינם זהו המשמח חתן וכלה. כל חתן היה בישיבה בעל הבית לבד, וזה מה שמשה אמר להם שובו לכם לאוהליכם אמנם פה קיבלתם תורה אבל תשכחו שיש גם כן אוהליכם שזה צריך להוכיח אתכם, שלא יחשוב אדם אם ככה היא תגיד לי לך ללמוד ויהיו סכסוכים, כתוב זכה עזר לא זכה כנגדו. הכוונה אם הוא שמן זית זך וחינך את עצמו שמוכן לקבל תוכחה יש כאלו שגאוותם לא מאפשרת לקבל תוכחה , אז ה-כנגדו הוא עזר, ואם לא זכה ואינו מקבל תוכחה זה כנגדו.
וזה מה שכתוב ביבמות ס"ג ע"ב מצא או מוצא, לא יתכן ששואלים זאת בחופה שאינו מכיר אותה אלא אומרים לו שתדע לך הכל תלוי בך, אתה יכול לסדר שיהיה מצא אשה מצא טוב ויכול לעשות זאת מר ממות, וזה מה שאומרים לו זכה או לא זכה.