הרב ירחמיאל קראם

דרשו ה' בהימצאו

הסיבה שחרדים נפטרו עיין כתובות ח' ע"ב שנפטר ילד וכשבאו לנחם אמרו שהם מתו בעוון הדור וב'מקודשי אכבד'. וא"כ זו זכות עיין שם ברש"י. 'ואכבדה' מבאר רש"י שאם צדיק נפטר זה עוזר ומעורר לתשובה וזה זכות לכפר על הדור.

דברים פכ"ד פסוק י"ט על מצות שכחה 'ושכחת למען יברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה' וצ"ב הרי לא עשה כלום אלא שכח. והתשובה שעצם זה שהעניים יקבלו טובות בלא מתכוון ובלא ידיעתו, ונהנו ממונו, הרי הוא מקבל ברכה בלא ידיעתו. וה"ה למי שמת לכפר על אחרים.

עיין מו"ק כ"ה ע"ב שהקב"ה רוכב ערבות שמח בבוא אליו צדיק למשפחה זה צער יש דיני אבלות אבל צדיק שלא התקלקל זוהי ברכה וזה מחזק באמונה. ולכן ייסורים אם הוא שמח זה ייסורים של אהבה ואם לא סימן שהוא חוטא.

עיין פסחים נ"ו על חזקיהו המלך שגנב ספר תרופות והסיבה יש אומרים כי זה היה ספר של עבודה זרה, וי"א שהוא ראה שלא בוטחים בה' על ורפא ירפא אלא מיד משתמשים בספר וחסר בביטחון. צריך לזכור 'ורפא ירפא' אבל אם יש ספר הוא מתכחש לקב"ה.

עיין דברי הימים ב' ט"ז על אסא בחוליו שלא דרש את ה' כי אם ברופאים ושכח מהתרופה של ה'

חולה פטור מכל המצוות ויש לו מצווה 'ונשמרתם לנפשותיכם'. אע"פ שזה לא על שמירת הגוף כי אם על שמירת הנפש ולשון הרמב"ם שחיי בעלי חכמה ומבקשה צריכים שיהיו בריאים כדי שיכירו שזה מה'. הרמב"ם נמצא בהל' מדע היות והגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא שהרי אי אפשר שיבינו הידיעה מידיעת הבורא והוא חולה א"כ ונשמרתם לנפשותיכם זה לדעת דרכי ה' אבל גם הולך גם על בריאות הגוף.

עיין סנהדרין צ"ד וחובל עול מפני שמן. כיון שבא סנחריב להלחם בחזקיהו, הוא לא יצא להילחם אלא דאג שילמדו תורה, וזה נקרא וחובל עול מפני שמן.

עיין שבת קי"ט ע"ב בפרוע פרעות. והכוונה, איך מבטלים פורענויות, ושם כתוב שזה על ידי שעונה אמן יהא שמיה רבא. וזה הכוונה בפרוע פרעות בישראל, וכותב רש"י שביטול הפורענויות זהה בהתנדב עם כשמתנדבים ישראל לברך את בוראם. בס' שופטים ה' ב' קרבנות בהתנדב עם ברכו את ה'. כדי שיברכו את ה'.

עיין נפש החיים שער ד' פרק ט"ז שכתב בשם התנא דבי אליהו שכל תלמיד חכם שעוסק בתורה בכל יום כדי להרבות כבוד שמים אינו צריך לא חרב לא חנית ולא כל דבר לשומרו אלא הקב"ה משמרו בעצמו. ולכן עשו בחכמה במלון כינר שהיו חולי קורונה רבים ועשו שם ישיבה של חולים – הבדיעבד נהפך לכתחילה.

במדרש שיר השירים הלומד תורה בצער נוטל אלף שלא בצער נוטל מאתיים בשכרו. ממי אתה לומד משבטו של יששכר או משבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי היו עסוקים ללמוד תורה בצער נטלו שכר אלף. הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף ובמקומו נוטל שכר מאתיים, וממי אתה לומד שבטו של נפתלי היו לומדים שלא במקומם נטלו שכר אלף, שבטו של יששכר שלמדו תורה במקומם נטלו שכר מאתיים. זה בדיוק מתאים עכשיו לתקופה שבחורי ישבה רגילים ללמוד במקומם. ובתקופה זו שמן השמים רוצים שילמדו שלא במקומם שינוי זה גורם להם להיות עוסקים בצער, א"כ המצב שלא במקומם השכר גדול ביותר גם ברוחניות. וזה מונח בפסוק יגעתי ומצאתי שזה מובטח ללומדי תורה שמתייגעים נוטלים שכר אלף ויש סיוע גדול. וממילא כשנוטלים שכר כשבטו של נפתלי בצער ושלא במקומם יה"ר שתהיה להם ברכת נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה'. על ידי זה יהיה לו מנוחת הנפש וכלי מחזיק ברכה ברוחניות ובגשמיות.

שאלות רבות בהלכה שנוצרו בעקבות המצב. תפילה במרפסות סימן נ"ה באורח חיים. נפילת אפיים קל"א הוצאה של מסיכה במקום שאין עירוב ומי שלא סומך על עירוב השאלה אם יש חשש שיוריד כמו כל דיני שבת וקישוטים שהם קשורים להלכה זאת.

הסיבה שרצו הרבנים שילך אדם עם מסיכה זה פסיכולוגית שלא יזלזלו ולכן יש לנו אמונה.

וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ לכאו' יש כאן כפילות והכוונה שיהיה כאן מנוחת הנפש גם במלחמה ולא יהיה פחד. בחו"ל אין מנוחת הנפש.

כדאי לעשות זכויות בתקופה זאת לומר קרבנות גם לנשים.

שמירת הבריאות זה ראיה על יראת שמים. ונשמרתם כתב הגרי"ש ששמירת הגוף זה כמו עבודה זרה שאם הגוף לא בריא קשה לו להאמין בה'.

הגרי"ז שאלוהו הרבה שאלות ואמר לא יודע ובמשירת הנפש ופיקו"נ ידע כי גם בספק פיקו"נ שומרים. אמנם יש הקלות בכל תנאי החיים אבל בישיבות לא. כי כל הצורה של קפסולות במציאות קשה לבצע את זה. אמנם יכלו ללמוד לבד בבית ויש כאלו שכבר התרגלו ללמוד בבית אבל ר"ע בברכות ס"א ע"ב לא רה לבטל קהילות ברבים גם טלפון זה לא תחליף. ישיבה זה לא רק ללמוד אלא להיות בן תורה. כתוב בפרקי אבות שירבה תורה וירבה בישיבה ומה הכפילות כי תורה בישיבה מאוד חשוב כי /שם יש אוירה ומכל מלמדי השכלתי.

קראוהו בהיותו קרוב

לרמב"ם יש מצות עשה בתפילה כל השנה ועיין פרק א' תענית. ולרמב"ן רק בעת צרה, וכל השנה תפילה דרבנן ובעת צרה דאורייתא.

תהילים ק"ב פנה אל תפלת הערער – ערער זה יחידי. מנשים מתפללות במניין בעקבות מניני המרפסות.

קשה מאוד שבתי כנסיות היו סגורים, יתכן שיש כאן מידה כנגד מידה שהיו מזלזלים ומדברים דברי חול וזה צריך לתקן. אבל גויים נוצרים ומוסלמים כשסגרו להם את המסגדים אין להם כלום ואילו לעמ"י יש גם תפילות בבית.

עיין בסליחות בה"ב שאמרנו במאמר אנשי אמנה בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלוקים ממושפלת עד שאול תחתיה. אמנם זה קשור למדינה החילונית אבל גם זה שייך לגזירה וזה מידה כנגד מידה. לא רק שאסור לדבר בבית הכנסת דברי חול אלא גם לא לדבר בטלפון לפני כמה חודשים טרום הקורונה נפטר בנו של ר' בנציון פלמן והתייחס חזק במכתביו לדיבור בבית הכנסת.

כתב החיי אדם בצוואתו שבית הכנסת הוא בית המיוחד של הקב"ה וכפי שאדם לא יעלה על דעתו שיעמוד בבית המלכות לדבר עם שום אדם ולשחוק ק"ו בבית הכנסת. כך הוא כתב בצואה. ואלו שגומרים 18 מוקדם ומדברים, הם גם מפריעים למתפללים.

תקנה חשובה מאוד לומר קרבנות גם לנשים.

שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. אומרים במדרש שקר החן זה דורו של משה, שמצא חן במדבר שעם ישראל ראו את ה' על כל צעד. הבל היופי הוא דורו של חזקיהו שנעץ חרב בבית המדרש וחייב ילדים מדן ועד באר שבע ללמוד זה דומה ליופי כי חן הוא חן עצמי לאשה ויופי הוא על ידי מאמצים. אשה יראת ה' זה דורו של ר' יהודה בר עילאי שמתכסים בכיסוי אחד. עמל התורה – היא תתהלל.

יראת שמים הכוונה שבתחילה השמים היו רכים ונזף בהם ה' ונעמדו חזק

יראה כמו השמים. יראת חטא זה גם על המצוות שלנו שמא לא עשה טוב, וה"ה על התפילות שמא לא כיוון.

בגמ' ב"ק ס' ע"ב דבר בעיר לך עמי בא בחדריך ואומרים המפרשים או שהכוונה לחדרי הלב או בבית הכנסת. ישעיהו פ"ו עיין רש"י

שנפטר אברהם ישעיה הבר שדאג לתרומת כליות אז קיבלו בהתעוררות מה זה אשר יצר ומה זה נקרא הוצאת מים שאנחנו רגילים כל יום בלי משים. מה זה ברכת המזון מערכת שלימה. אין לנו מושג איך עובד העיקול. קויים בנו הפסוק כל הרשעה כעשן תכלה. אם עושים לנו נס מנקים מזכויותינו לכן אל יעמוד אדם במקום הסכנה.

שאלו את רבי שלמה זלמן אוירבאך שבעה אם לאבל פטור מתורה רק יכול דברים של אבלים או שהוא חייב ללמוד דברי אבלים. וענה להם הגרש"ז שאבל פטור לגמרי אבל המטרה ללא ללמוד אלא להתבונן מה ה' עשה לנו וזה מה שצריך היום להתבונן מה ה' עשה לנו מהצלחה של סיומי ש"ס של מאה אלף אנשים למצב של היום.

אולי מה שאמרו האמוראים שלא רוצים להיות בדורו של משיח לא רק בצרות אלא במצב של סגירת תלמודי התורה וישיבות החיים שלנו הם ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ועכשיו מנסים אותנו בזה.

עיין רבינו יונה שער ג' אות רל"א. ששם כתוב ונרגן מפסיד אלוף. אמרו רבותינו אל תרבה בתערובת שלא תבוא לידי חטא. הנרגן תמיד כפוי טובה ומשיב רעה תחת טובה וכתוב על זה במשלי לא תמוש רעה מביתו וכמו שכתוב ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו. ועיין שם עוד בלשונו להתרחק מדרך הנרגנים ולדון לכף זכות וללמוד מוסר מן המצב הזה.