בל תשחית
פרשת שופטים. פרק כ' פסוק י"ט.
כי תצור אל עיר ימים רבים לא תשחית את עצה. נחלקו הראשונים אם לאו זה נאמר בכל התורה או רק לגבי עצים. וכתב ברמ"א או"א סי' תק"ס סק"ב ונהגו לשבור כוס בשעת חופה והמקור מברכות דף ל"א.
וצ"ב לשיטות שזה מהתורה האיך מותר לשבור. כן הקשה המקנה בקידושין
תשובה א'. שעשה זה לצורך ולא כשבירה בעלמא, וכאן הצורך לזכור חורבן ירושלים ולכך אין זה בל תשחית. וכמו שמצינו בקידושין ל"ב שהשובר כלי למירמא אימתא אאינשי ביתא, שאי"ז בל תשחית.
ובנוב'י יו"ד תניינא סי' י' דן האם בהפקר יש איסור בל תשחית. ובפשטות התורה מדברת שהוא עושה מצור על עיר לא להשחית את העצים, ובפשטות האילנות שם הפקר.
הרא"ש במס' תמיד דף כ"ח מבאר את הגמ' שרשות היה לממונה לשקוף את בגדי הנרדם במשמרת. וביאר שאין בזה בל תשחית כיון שהפקר ב"ד הפקר. רואים שבהפקר אין איסור בל תשחית.
בגמ' בעבודה זרה מים מגולים לא ישקה בהם אל בהמתו ולא בהמת חברו, ומשמע שסתם בהמה אחרת מותר, ומשמע שבהפקר אין בל תשחית.
דנו הראשונים איך מותר לעשות קריעה על המת בבגד הרי קריעה זה דרבנן ועובר על בל תשחית דאו'. ויש שכתבו שהתקנה לקרוע היא בגדר הפקר ב"ד הפקר. וצ"ל בפשיטות שכיון שזה לצורך שוב אין בל תשחית.
בגמ' חולין ז' ע"ב רבי פנחס לא רצה להיכנס בביתו של רבי שהיו לו פרדות כי פחד להרוג אותם משום בל תשחית, ולכאו' הייתה לו עצה להפקיר את הבהמות ולאחר מכן להרגם, סימן שגם בהפקר יש איסור בל תשחית. וי"א שדווקא בהפקר בגד מותר להשחיתו אבל בבעלי חיים שם אפי' בהפקר אסור כיון שזה על הנפש.
ועוד י"ל ששם אצל הבהמות שהוא המפקיר שם יש בל תשחית. ודווקא אם אחד מפקיר והשני משחית זה בסדר, אבל שאחד יעשה את שניהם אסור.
להלכה למעשה כתב אמרי יושר שאיסור בל תשחית שייך גם בדבר הפקר.
בגמ' בחולין פ"ח ע"ב ההולך בספינה ואין לו עפר לכסות שורף טליתו ומכסה, והשאלה שזה בל תשחית. ובדוחק צ"ל שאם עושה לדבר מצווה אז התירו.
יש לעיין מדוע צריך להגיע לדין בשר בחלב במבשל בשר בחלב, תיפו"ל מצד בל תשחית. על הפסוק לא קשה כי נ"מ לנכרי שיבשל.
יש גמ' במס' מכות כ"א המבשל גיד הנשה בחלב ביו"'ט לוקה חמש, וצ"ב דתיפו"ל גם משום בל תשחית. אומר המנח"ח תקכ"ט דאפי' למ"ד שהאיסור לא רק על העץ אלא כל הדברים אבל מלקות יש רק על העץ, ושם בגמ' במכות מדובר על מלקות ולכן אין בל תשחית.
נשאר קשה מהגמ' שר' פנחס רצה להיכנס לביתו של רבי כי היו שם פרידות, ורבי אמר שאינו יכול להרגם בגלל בל תשחית. והשאלה שיפקיר אותם ואח"כ יוכל להרגם. וצ"ל שרק אם מתא מופקרים אז אין בל תשחית אבל להפקיר לא מועיל.
סיכום:
כיון שבל תשחית הוא גם על שלו א"כ בוודאי שגם בהפקר כי אין כאן איסור על לקיחה ממישהו.