נשיאת כפיים
- בפרשת נשא. 'כה תברכון את בני ישראל… ואני אברכם'. אומר רש"י שני פירושים, שהם מחלוקת תנאים בזבחים. פי' ראשון: ואני אברכם – את הכוהנים. ופירוש שני: אני מסכים על הברכה.
ונשאלת השאלה שאם הקב"ה מסכים מה צריך את הכוהנים?
- מה זה כה תברכו, הרי התורה לא נותנת אף פעם נוסח ברכה והיה לומר מצווה לברך וזהו.
- הנוסח משונה, יברכך בממון. ישמרך שלא יגנבו לך את הממון. ואחרי זה יאר ה' פניו אליך. וצ"ב למה מקדימים את שמירת הממון להארת פני ה'?
- אמור להם. מהו הרמז במילים אמור להם?
- האם יש איסור לזר לברך בברכת כהנים. בגמ' בכתובות כ"ד כתוב שיש איסור, והסיבה שמא יעלוהו ליוחסין ויחשבו שהוא כהן. ולעומת זאת הגמ' במס' שבת קי"ח ע"ב אמר ר' יוסי אע"פ שאיני כהן אם חברי אומרים לי עלה לדוכן אני עולה ושם כתוב תוספות לא ידע ר"י איזה איסור יש לברך לזר? והמהרש"א והרמ"א כבר אמרו תירוצים באיזה איסור מדובר והמשנ"ב מביא שאצל הגאון מוילנא כשהוא בירך כל חתן לפני חתונותו בברכת כהנים אע"פ שהיה זר. או אב שמברך את בנו יברך ביד אחת. והשאלה איזה איסור יש לזר לברך בשלמא בבית הכנסת חיישינן שמא יתייחסו אליו שהוא כהן ויעלוהו לתורה אבל מדוע בבית שיהיה איסור.
תשובה:
משל – סיפור שהיה:
ראש כולל היה לו בן בן י"ח שהתחיל להידרדר, חיפש כל מיני עצות ולבסוף הציעו לו שבראש חודש, כשהוא מחלק המחאות לאברכים שבנו ישב באיזה חדר והוא יחלק את הכסף. וכל אברך יודה ויברך אותו וזה יחזק אותו, וכך הווה.
זהו ההסבר מדוע ניתנה ברכה לכוהנים בו בזמן שהקב"ה מסכים על ידם, היות והכוהנים אומרים משפט לעם ואין להם נחלה ואינם עובדים למחייתם וחיים ממתנות כהונה לבני ישראל, יש חשש שהעם יזלזל בהם כפרזיטים בדומה לזלזול בבחורי ישיבות היום.
כדי שהעשיר לא יחשוב שאני מפרנס אותך ומדוע אשמע להלכותיך לכך ניתנה לכהן הזכות לברך, וממילא העשיר יסתתמו טענותיו כי הברכה של העשיר מגיעה מהכהן. ואע"פ שהקב"ה מברך אותם אבל חיצונית זה נראה מהכהן ולכן כתבה התורה את נוסח הברכה. שהרי זה נראה משונה כשאלתנו כסף לפני הארת פנים?
וזו הסיבה שאסור לברך זר בכזה ברכה כי ילד ששומע כזו ברכה הוא מתפלא האם ברכה של כסף חשובה מהארת פנים. אבל בכהן יש סיבה מיוחדת.
שאלה:
ידועה שיטת המבי"ט שיש לישראל מצווה להתברך ולחפש כהן שיתברך וכך נהגו גדולי ישראל שבאו מהארץ לארה"ב לחפש מנינים של ספרדים לחפש ברכת כוהנים, נ"מ אם הוא באמצע תפילת שמונה עשרה ויש ברכת כוהנים אם הוא ישתוק ויכווין לברכה. כמו כן אם הוא ישתדל לעמוד שמונה עשרה לפני הכוהנים ולא בצידם או מאחוריהם, כי התפילה באה דווקא מלפני הכוהנים.
ויש חולקים שהברכה רק לכהן ולא למתברך, וא"כ השאלה – שידועה שיטת הרשב"א שעל כיבוד אב ואם וצדקה וכל מצווה שתלויה באחרים וניתנת לביטול לא מברכים כי אולי יתבטל. א"כ לצד שאין מצווה לישראל להתברך איך מברכים הכנים אולי יברחו הישראלים?
תשובה:
ביארנו פעמים רבות שהפשט ברשב"א לא בגלל שהמצווה ניתנה להתבטל אלא כל מצווה שנובעת מחסרון השני כגון אונס ומפתה צדקה וכיבוד אב אני לא יכול לברך כי זה לא המצווה שלי אבל אם המצווה כן שלי לא משנה מה שניתן להתבטל. לפי זה שבברכת כוהנים זה לא נובע מזה שהישראלים צריכים ברכה אלא זה נובע שהקב"ה מברך אותם, ואדרבה כאן המצווה שהכהן הוא יברך שיהיה לו כבוד מהעשירים, וא"כ זה מצווה ששייכת לכהן נטו ולכן הוא יכול לברך ואין שום חשש ממה שהישראלים יברחו מהברכה.
המילה 'אמור להם' מרמזת שלאנשים פשוטים לא מדברים אלא רק אומרים כמו הפסוק ביתרו כה תאמר לבית יעקב. היות והברכה מחשיבה כסף לפני הארת פנים זה יותר מתאים גם לאנשים פשוטים, שהמושגים של כסף אצלם חשוב ולכן כתוב אמרו להם.