מי נח
הקב"ה אומר לנח לעשות תיבה כדי להינצל ממי המבול
יש להקשות שסדר הדברים היה צריך להיות שקודם יאמר הקב"ה לנח שהולך להיות מבול ומשום כך שיעשה תיבה וסדר הדברים בתורה שקודם מצווהו על התיבה ואח"כ שיעשה תיבה
הקב"ה אומר לנח כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה וכותב התרגום צדיק שלם מבאר בזה הרב מבריסק שכאשר יש גזירה על המדינה גם צדיק ניזק ורק צדיק שלם שאין בו שום עוון יכול להינצל ולכן צריך צדיק תמים היינו צדיק שלם.
ולכן בסדום גם אם היו צדיקים לולא תפילתו של אברהם לא היו ניצלים משום שלא היו צדיקים שלמים ותפילתו של אברהם היה לדונם כצדיקים שלמים.
בסוף פרשת בראשית כתוב ונח מצא חן בעיני השם שם יש נקודה נוספת שכאשר הקב"ה ניחם במחשבו על העולם ומחריב את העולם ובונה עולם חדש שם לא סגי בזה שנח צדיק ולא ראוי לעונש משום שאין זה רק עונש על נחמה על בריאת העולם ושם צריך לנח מצא חן שהוא סיבה להשאירו בעולם החדש [אור החיים]
בהפטרה מצאנו את הפסוק כי מי נח ומובא מהזוהר הקדוש שיש איזה אשמה לנח במי המבול והמבול נקרא על שמו והדברים צריכים ביאור.
וכן מצאנו ברש"י בתחילת הפרשה שיש דורשים את נח לגנאי והדברים הם פלא אם יש אפשרות לדרוש לשבח מדוע לדרוש לגנאי ומה הוא הגנאי שהוא לא כמו אברהם והוא "רק" צדיק בדור המבול.
כמו כן הצלתו של נח באה בצורה שהייתה קשה שהוא צריך לטרוח בבניית התיבה ואח"כ לטרוח רבות בהאכלת כל החיות כמו שמובא שהיה טורח וגונח מטורח זה ומדוע לא ניצל בצורה קלה שהרבה דרכים לפני המקום להצילו בצורה קלה.
ונראה לבאר שוודאי נח היה בעל מעלה גדולה וצדיק שלם בדורותיו אך יש איזה חסרון וטענה כלפיו שבאה התורה ללמדנו וזה הוא מה שלא השפיע על דורו ובזה הוא שונה מאברהם שהשפיע על דורו ואילו נח היה צדיק בעצמו אך לא השפיע על בני דורו מקור לדבר זה מצאנו בדברי הספורנו סוף פרשת בראשית.
ונח מצא חן. להציל גם בניו ובנותיו, לא מפני שהיה ראוי לכך, אבל על צד חנינה זכהו האל יתברך לזה, כאומרו "והיו שלשת האנשים האלה בתוכה, נח דניאל ואיוב וגו'. חי אני, נאם ה' אלהים, אם בנים ואם בנות יצילו, המה לבדם ינצלו" וזה כי לא למדו את דורם לדעת את ה', כאברהם משה ושמואל וזולתם, כאומרם זיכרונם לברכה, (אמר רבי יוחנן: זו) עילם, והם דניאל וחבריו, זכתה ללמוד ולא זכתה ללמד (פסחים פז א). וכן נח אף על פי שהוכיח על המעשים המקלקלים ענין המדינות, לא הורה אותם לדעת האל יתברך וללכת בדרכיו, אף על פי שהוא היה צדיק תמים בעיון ובמעשה. כי אמנם צדיק המשלים עצמו בלבד, הוא ראוי שימלט עצמו בלבד, אבל המשלים גם את זולתו, הוא ראוי שימלט גם את זולתו, כי בזה יש תקוה שיחזירם בתשובה, כאומרם זיכרונם לברכה "אם ראית תלמיד חכם שסרח ביום אל תהרהר אחריו בלילה, שוודאי עשה תשובה" (ברכות י"ט א):
ועוד נקודה יש בזה שלא התפלל על בני דורו שכאשר הקב"ה אומר לו שיהיה מבול אין נח מתפלל להציל את העולם ובזה יש נקודה שחסרה בנח לעומת אברהם.
ובזה מובן למה ההצלה של נח הייתה בצורה כזו שהוטל עליו הטורח לבנות את התיבה ובזה לעורר את כולם לחזור בתשובה כמו שפירשו חז"ל שהיה בונה מאה שנה ואומר לאנשים שיבוא מבול ואנשים רבו אתו ובזה תיקן את מה שלא השפיע קודם דבר נוסף הוא בזה שהאכיל את החיות ודאג להם ולהכניס טובה לעולם וחסד שמשפיע על העולם כעולם חסד יבנה וזה תחת זה שלא התחסד קודם עם בני דורו
והמדרש אומר ששאלו את נח באיזה זכות הוא נכנס לתיבה והלשון קשה שהיה צריך לשואלו באיזה זכות יצא מן התיבה וכן מצאנו שכשיבשה הארץ הוא היה צריך רשות לצאת מן התיבה כיוון שהוטל עליו תפקיד לתקן כשהוא בתיבה והיה צריך רשות לסיים את התפקיד
ולכן בתחילת הפרשה סדר הדברים קודם תעשה תיבה כיוון שיש מבול שמבחינת נח היה כאן תיקון ללא קשר להצלה שסיפקה התיבה לעשות חסד עם העולם ולכן באה ההצלה בדרך זו.