את קשתי נתתי בענן
מבואר בתורה שהקשת תהיה סימן שלא יהיה יותר מבול. שאלו הראשונים, הרי הקשת נבראה בבין השמשות וזה דבר מאוד טבעי, ואיך זה יהוה סימן על חטאי האנושות?
ותי' המלבי"ם שהמבול לא רק עשה חורבן בעולם הוא גם שינה את העולם ובזמן שירדו גשמים גדולים ורבים מאשר בתקופה מאוחרת כמו כן חיי האדם השתנו מגיל מבוגר לגיל תעיר, וכן סוג החיות השתנו בגדלותם.
הגשם שירד הוא ירד בגשם של עננים שחורים ועבים. כללי הטבע בראיית הקשת כשיש גשם ושמש ביחד היות וקרני השמש חודרים בין העננים ופוגעים באדי מים שנמצאים באוויר שבזה יש סגולה שהמים נשברים כאשר קרני השמש נשברים ואז רואים את צבעי הקשת. וכל זה כשהעננים חלשים וקרני השמש חודרים ביניהם. בלילה לדוגמא כשאין קרני השמש חודרים כמובן שלא תראה הקשת. וזהו הכוונה בתורה את קשתי נתתי בענן. נתתי קשת בענן ונראתה הקשת בענן שהגשמים לא יהיו קשים ואז יהיה אפשר לראות את הקשת בענן. ועל ידי העננים הגדולים של המבול שהיו עננים כבדים ושחורים לא נראתה הקשת בענן. זה סימן שהעננים לא יהיו כבדים. בזמן רשב"י ורבי יהודה בר עילאי שלא נראתה הקשת בענן חוץ מהסגולה התורנית יכול להיות שהברכה שהגשם ירד בלילה וזה לא יפריע לאנשים בעבודה וממילא לא תראה הקשת בענן כי בלילה לא רואים את הקשת וזוהי הברכה של גדולי תנאים אלו.
וכתב הרמב"ן שצורת הקשת היא כלפי שמים ללמדך שיש כאן רמז שכשצריך להיות מבול גם הללו עובדי עבודה זרה וזה כביכול ירייה כלפי שמים. וההסבר שאם האנשים מתנהגים ככה יש כאן חץ ושאלה מדוע העולם ממשיך הרי האנושות לא מתנהגת בסדר. וזה מרמז לך שיש חץ ושאלה כלפי שמים.