ערי מקלט
התורה מגדירה את הרוצח בשוגג רוצח והעונש שלו שהוא צריך לגלות לערי מקלט ויש גם אפשרות שגואל הדם יהרוג אותו ודין ערי מקלט הוא רק היכי תימצי להינצל מגואל הדם אלא שהוא כפרה וכלשון התורה ולא תיקחו כופר לנס אל עיר מקלטו נראה שהוא כפרה
התורה אומרת תכין לך הדרך כדי שלא יצטרך הרוצח לשאול את העוברים בדרך לשאול היכן העיר מקלט ויש בזה כמה סיבות הסיבה הפשוטה כדי שיוכל לברוח מהר מגואל הדם וגם כדי שיהיה לו פחות בושה ולא יצטרך לומר אני רוצח
בביכורים מצאנו להפך שהם שואלים היכן ירושלים וזה כדי שיצטרפו אליהם עוד אנשים
אע"פ שהוא הרג בשוגג הוא נקרא רוצח ועונשו גדול והטעם משום שעשייה בלי דעת נובעת מחוסר זהירות וכמו שעל עצמו אדם נזהר שלא ייפול בשוגג וייהרג כך הוא צריך לחשוב גם על חברו ואם קרא לו שגגה זה אומר שלא חס מספיק על חיי חברו ולכן נענש ולכן צריך כפרה
יש שלש ראיות שדין ערי מקלט הוא לא רק היכי תימצי להינצל האחד ממה שמצאנו שאם מת הרוצח לפני שגלה מגלים עצמותיו אף שכמובן אין בזה הצלה עוד מצאנו שאם הרג בתוך העיר מקלט מגלים אותו לעיר אחרת אף שאין כאן הצלה משום שגואל הדם לא יכול להיכנס לעיר מקלט ראיה שלישית שאם צריך את הרוצח לאיזה עדות לא מוציאים אותו משום שדינו לשבת בעיר מקלט אף שבית דין יכולים לשמור עליו מגואל הדם מכל מקום לא מוציאים אותו משום שיש כפרה בעצם ישיבתו בעיר מקלט [במאמר המוסגר מוכח מכאן שאף שרוצח במזיד נקרא רשע ופסול לעדות משום אל תשת רשע עד, רוצח בשוגג לא נקרא רשע וכשר לעדות אף שנקרא רוצח]
התורה נתנה שש ערי מקלט ג' בעבר הירדן וג' בארץ ישראל ומק' הגמ' מדוע יש לשני שבטים וחצי אותו מספר ערי מקלט כמו לתשעה וחצי שבטים ומתרצת משום שבגלעד נפישי רוצחים
והדברים תמוהים עד מאוד הרי ערי מקלט זה על שוגג ונפישי רוצחים זה במזיד
התשובה לכך שבמקום שיש הרבה רוצחים במזיד ערך החיים קל וירוד ומגיעים להרבה רציחות בשוגג
וזה מה שמצאנו שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך ויש כאן לשונות סותרים כשלת הוא שוגג בעוונך זה מזיד והתשובה שהעוון במזיד גורם אח"כ לעוד כישלונות בשוגג
ומטעם זה ביאר מרן הגרא"מ שך זצוק"ל כאשר אדם מביא קרבן על שוגג מתוודה חטאתי עוויתי פשעתי ומתוודה גם על מזיד שהוא הביא אותו לידי שוגג
יש קושיה גדולה על הגמ' במכות שהרי בארץ ישראל היו ארבעים ושניים עיר של הלוויים והם גם קולטים אם כן יש בארץ ישראל עוד מקומות שקולטים
ויש ליישב שיש שתי קבוצות של ערי מקלט שש ערי מקלט הם ניתנו גם לכפרה ולא רק להצלה אבל ארבעים ושנים עיר הם רק הצלה ולא לכפרה ונפק"מ ששם לא יהיה את הדין שהרוצח לא צריך לשלם על השהות שם ואולי לא יהיה דין לסדר לרוצח מקום שיהיה לו כדי חיותו אלא הם רק הצלה זמנית אך הוא צריך ללכת לעיר מקלט
ועוד נפק"מ שמעיר מקלט לא מוציאים את הרוצח להעיד אך מארבעים ושניים עיר יתכן שמוציאים
וזה מדויק בפסוקים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שם רוצח תתנו ארבעים ושניים עיר נראה שאין דינם שווה לדין עיר מקלט
וכן בפסוק י"א והקריתם לכם ערי מקלט יהיה לכם לנוס רוצח בשגגה והערים הללו שש ערי מקלט תהיינה לכם נראה שרק ערים אלו יש דין לזמן אותם לערי מקלט
וכן ערי מקלט ניקבו בשמות והיו קדושות לכפרה אבל ארבעים ושניים עיר הם מקריות ואין בהם קדושה לכפר על הרוצח והם רק מקלט מגואל הדם
ולכן דנה הגמ' במכות רק על ערי המקלט ולא על ארבעים ושניים עיר
פסק הרמב"ם תלמיד שגלה מגלים רבו עמו שנאמר "וזה דבר הרוצח אשר ינוס שמה וחי" עשה לו כדי שיחיה וחיי בעלי החכמה ללא תלמוד כמיתה הם חשובים
ויש להקשות אם לרב יש ישיבה והרב יגלה עם התלמיד שרצח מדוע יפסידו שאר התלמידים.
אך יש לדייק בלשון 'מגלים רבו עמו' דווקא אם הוא רב רק שלו אבל אם הוא רק של עוד תלמידים לא יגלו אותו.
יש לחקור אם הולך לגלות האם החברותא שלו גם צריך לבוא אתו משום או חברותא או מיתותא.
עוד יש להקשות מדוע מגלים רבו עמו שילמד תורה מהראש ישיבה של הישיבה שנמצאת בערי מקלט והתשובה שלא מכל אדם יכול ללמוד ולפעמים מתאים לו רב מסוים.
מובא בגמ' שאם רצו אנשי העיר לכבד את הרוצח שיגיד להם רוצח אני ואם אומרים לו אעפ"י כן יקבל מהם שנאמר וזה דבר הרוצח
ירושלמי מכות תלמיד חכם שלמד מסכת אחת ומכבדי אותו כמי שלמד שתי מסכתות יגיד להם שלמד מסכת אחת
ויש לשאול גניבת דעת שייכת כשהוא מרמה אך אם השני מטעה את עצמו מדוע מוטל עליו לגלות?
תשובה ראשונה שכאשר מכבדים אותו והוא שותק נראה שמסכים ויש כאן שותפות בהטעיה.
עוד יש לומר שיש בזה משום שימוש בתורה כדי להתכבד.
ומה שמצאנו שיש דין לרוצח להגיד רוצח אני אין זה משום גניבת דעת אלא כדי שיתבייש.
יש לדון רוצח שעשה תשובה האם מותר לגואל הדם להרגו
ברוצח שהרג במזיד לא מועיל תשובה לפטרו מידי עונש של בי"ד גם משום שלא יודעים מה שבלבו וגם משום שלא מהני תשובה לעונשים של בי"ד של מטה וכתב המהרי"ט שהוא הדין לגואל הדם שתשובה לא מועילה
יש לדון אדם שרצח בשוגג פעמיים האם צריך לגלות פעמיים או שדי בפעם אחת ויש להוכיח את זה ממה שמצאנו שאדם שהרב בשוגג ולא היה עדים, ממציא לו הקב"ה שיהרוג שוב בעדים ולא אומרים שצריך פעמיים