פרנסה ללומדי תורה
נחלקו בגמ' [בתרא ס"ד] אם מוכר בעין יפה או בעין רעה המוכר את הבור אם מכר את הדרך או לא מכר וכדו' ובנותן כתבו תוס' [כתובות מ"ד] דלכו"ע בעין יפה נותן.
הקב"ה נתן לנו חיים, נתן לנו אותם בעין יפה כדי שנוכל לחיות אותם בצורה יפה, ולכן הוא מפרנסנו בעין יפה, באוויר, באוכל, במים ובלבוש כדוגמת אדם הראשון שמלאכים צלו לו אוכל ולא היה צריך לטרוח, ורק אחר שחטא נתקלל בזעת אפיך תאכל לחם משום שחטא אך אם אדם מתגבר ומבטל את הסיבה לקללה חוזר למצב אדם הראשון בגן עדן.
כתוב בגמ' שאם מכבד אדם את אשתו זוכה לעושר, ההסבר שהיה שתי גזרות על האיש ועל האישה והיא נתקללה שהוא ימשול בה ואם הוא מבטל את הגזירה שלה הוא זוכה לבטל את הגזירה שלו
כל המצוות הקב"ה נתן לנו אפשרות לקיים אותם משום שנותן בעין יפה נותן המן במדבר שירד ולקחו ממנו צנצנת לדורות וזה לא היה בתור מוזיאון למזכרת כמו שלא לקחו צנצנת דם וצנצנת צפרדע אלא זה בא ללמד שהפרנסה מן השמים ואין לו לאדם לדאוג לפרנסתו מעבר לגזירת ההשתדלות
וזה מה שמלמדת שנת שמיטה שהוא לא יעבוד את האדמה וכי תאמרו מה נאכל וצוויתי את ברכתי וכך שבט לוי יכולים לפרוק מעליהם את עול הפרנסה ומשמים ידאגו לכל צרכיהם וכך כתב הרמב"ם
ברכות ל"ה ר' שמעון בר יוחאי שזה הנהגה לבני עליה וכל אחד יכול להתנהג כך
וכן מצינו בר' חנינא קב חרובין מערב שבת וכך ר' שמעון שהיה לו במערה עץ חרובים
ר' נהוראי שהוא מקווה שבנו יעסוק בתורה ולא יצטרך לדאוג לפרנסתו וזה מה שמצינו שהתורה ניתנה לאוכלי המן
וזה מה שמצינו בהסכם בין יששכר לזבולון שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך
בדורנו נשים מהוות את הזבולון ומחזיקים את עולם התורה
וזה מה שלמדנו קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף והדמיון בזה כמו שלא היה שייך לתכנן את קריעת ים סוף שאף שאמרו שיהיה נס לא היה בדמיון שבכזה צורה יהיה הנס כך מזונות של אדם אין לו תכנית כיצד יתפרנס ומצינו דוגמאות רבות בעניין וכל אחד יכול להעיד איך שעשה השתדלות בצורה אחת הפרנסה הגיעה בצורה אחרת
אף שמעיקר הדין אדם צריך לפרנס את אשתו וביתו כיום בהנהגת גדולי ישראל שקמו אחר השואה עול הפרנסה נעשה ע"י נשים צדקניות שנוטלים על עצמם במסירות נפש את עול הפרנסה
וכמו שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל והיה קריעת ים סוף כך בזכות נשים צדקניות מתפרנסים ישראל
ואף שחייב אדם ללמד בנו אומנות אותו ר' מאיר אמר שהוא מניח הכל ועוסק בתורה שאם הוא מרגיש שבנו יכול להשתייך לשבט לוי ולפרוק מעליו עול החשבונו מניח אני כל אומנות ומלמד את בני תורה
ואין זה לסמוך על הנס כיוון שעיקר הבריה צורתה שמלאכים צולים לו בשר וכאוכלי המן ורק יש גזירה של בזיעת אפך תאכל לחם ואם הוא מקבל עליו עול תורה מתבטל ממנו גזירת בזיעת אפך
וכך השיב ר' אלחנן שכמו שמתו אחיו מחמת מילה הוא פטור מלמול את בנו כך מתו אחיו מחמת אומנות הוא פטור מלמדו פרנסה ואומנות ומלמדו תורה
כל זה הקדמה למה שלמדנו בפרשת חוקת שאספו את בני ישראל לנתן הסלע מימיו וכשמשה היכה עבר על מה שנצטווה להקדישני ואף שגם שסלע מוציא מים מחמת הכאה הוא קידוש שם שמים אך אין המטרה בנס זה להראות כוחו של הקב"ה אלא ללמד את בני ישראל שההנהגה של אוכלי המן יכולה להימשך בארץ ישראל אף שלא יהיה להם מן
ודברתם אל הסלע אומר המדרש שנה עליו פרק אחד או הלכה אחת שיראה העם שעל ידי דברי תורה יוצאים מים ומדברי תורה יש פרנסה ואין להם להפסיד מלימודם בשביל פרנסה ואת צריך על העם לראות גם הנשים והטף
ואמר ר' יחזקאל סרנא זצ"ל שהראש ישיבה של הדור היא שרה שנירר ע"ה שהיא חינכה את הבנות ליטול עליהם עול הפרנסה
וצורת הפרנסה ללומדי התורה לפעמים על ידי זבולון לפעמים על ידי נשים וככל שאדם מקבל עלי את עול התורה מתבטל ממנו החיוב של בזיעת אפך.