תפילה בעת סכנה – האם מותר להסתכן בשביל תפילה
יש בגמ' בברכות דף ל' ע"ב שאפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק באמצע התפילה. וכתב הרמב"ם בפי' המשניות וכן בברטנורא שזה מפני שרוב הנחשים אינם מזיקים.
הרש"ש שואל בברכות דף ל"ג שהרי אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ואם כן כיון שיש כמה פעמים שמזיק הרי צריך להפסיק?
ויש אומרים שאם הוא רואה שלא בא הנחש בכעס מובטח לו שלא יזיק וזה סימן יותר טוב מרוב.
אולם בעקרב פוסק כיון שעקרב מזיק.
שאלת החתם סופר ביו"דד סימן רמ"ה:
האיך עושים ברית מילה הרי אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב?
ותי' החת"ס, שמה שאין הולכים אחרי הרוב בפיקוח נפש הוא במיעוט דאיכא קמן שאז מסתכנים אבל במיעוט דליתא קמן הולכים בפיקוח נפש אחרי הרוב. ויש לדון בעניין ששומר מצווה לא ידע דבר רע. אבל אין להקשות שגם בעקרב הוא שומר מצווה. כי בנחשים אין מיעוט נחשים שמזיקים קמן ולכן הולכים אחר הרוב, ויכולים אפי' להסתכן. [בית יוסף].
מסכת תענית ב' ע"ב איזהו עבודה שבלב הוי אומר זו תפילה.
ברכות ל"ב ע"ב מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום. שאל אותו השר כתוב ונשמרתם לנפשותיכם והאיך נכנסת לסכנה. והשאלה היא שהרי אין בתפילה יהרג ואל יעבור, אמנם שיטת תוס' שאם רוצה להחמיר יכול להחמיר והכוונה שאין יהרג היינו שלא חייב, אבל הרמב"ם חולק בפ"ה מיסודי התורה. עיין בנושאי כלים על הרמב"ם שחסיד יכול להחמיר כדוגמת מרדכי הצדיק וחנניה מישאל ועזריה שאע"פ שלא היה זה עבודה זרה יכלו להחמיר.