שבוע שחל בו תשעה באב
הגמ' תענית לומדת מדכתיב והשבתי שבתה שאסור כל השבוע שחל תשעה באב בתוכו וזה בין הימים שקודם תשעה באב ובין הימים שאחריו כל השבוע שחל בו תשעה באב
והמנהג בימינו שהימים שדנים בהם שבוע שחל בו הם רק הימים שקודם תשעה באב ממוצאי שבת עד תשעה באב
ויש לעיין בדין זה מה הגדר של שבוע שחל בו הרי אין זה ימים מסויימים ופעמים שזה חמשה ימים ופעמים שזה יום אחד ובשאר דיני אבילות מצאנו מספר ימים קבוע
שו"ע תקנ"א ד' מביא שתי שיטות כה"ג שחל תשעה באב בשבת ונדחה לראשון האם נוהג שבוע שחל בו בשבוע שלפניו או שאין כלל דין שבוע שחל בו אבל בחל ביום ראשון לכו"ע אין דין שבוע שחל בו בשבוע שלפניו
הסבר המחלוקת הוא בגדר נדחה ליום ראשון האם הוא נדחה לגמרי ליום ראשון או שנשאר דין תשעה באב גם על שבת ותלויה במחלוקת השו"ע והרמ"א בתשעה באב שנדחה אם נוהגים בו אבלות בצינעא שדעת השו"ע שאין נוהג ודעת הרמ"א שנוהג זאת אומרת שלשיטת השו"ע זה נדחה לגמרי ואין כלל דין תשעה באב בשבת ולכן לא נקרא שבוע קודם שבוע שחל בו ודעת הרמ"א שנקרא תשעה באב גם בשבת ולכן שייך דין שבוע שחל בו
הריטב"א בתענית כתב שאין דין שבוע שחל בו כשחל תשעה באב בשבת ונדחה למוצ"ש משום שלא שייך שינהג איסור אכילת בשר שבוע קודם ובשבת אוכל בשר ודבריו צריכים ביאור הרי כל אבלות זה כך שנוהג אבלות ובשבת אין נוהג
ונראה לבאר יסוד הדברים שדין אבלות שבוע שחל בו אין זה מדין אבלות שאין דין אבלות קודם לפורענות אלא הוא הכנה לתשעה באב ולכן לא שייך הכנה אם באמצע יש שבת שזה מבטל את כל ההכנה ולפי"ז מבואר הפלא ופלא מדוע קבעו גדר שבוע שחל בו ולא מספר ימים כיוון שאנו לא יכולים לקבוע מספר ימים שאם יחול שבת באמצע זה יפסיק את ההכנה ולכן יכולים להתחיל את זה ממוצאי שבת שמאז אפשר להכין עצמו לאבלות וחורבן של תשעה באב
הוספה בעניין שיבנה בית המקדש ותן חלקנו בתורתך
מצאנו שתלמידי ר' עקיבא נפטרו משום שלא נהגו כבוד זה בזה וזה דבר קשה שמשום זה נגזרה כזו גזירה אבל באמת הקושיה היא הפוכה היאך יתכן שבדור שאחר החורבן שכל עם ישראל בחורבן היה כזו ישיבה אם עשרים וארבע אלף תלמידים
והביאור בזה שאחר החורבן נשאר לנו רק את הזכות של ותן חלקנו בתורתך שזה בא במקום בית המקדש וזה הזכות שהייתה להם לקיום בדור שאחר החורבן וכשהיה פגם ב"ותן חלקנו בתורתך" משום שלא נהגו כבוד הרי לא הייתה להם זכות קיום וממילא חל בהם החורבן והם מתו בגלל החורבן ולא בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה
וזה מסביר לנו איך המשיך ר' עקיבא אחר זה ללמד עוד תלמידים ולא נשבר מזה שהישיבה שלו נחרבה אלא שר' עקיבא לא דאג לקיום ישיבה לעצמו אלא דאג לבטל את החורבן על ידי העמדת התורה ואף כשנחרב לו הישיבה המשיך לדאוג לקיום "ותן חלקנו בתורתך" ולהעמיד עוד תלמידים
וזה תפקידנו בימים אלו שאנו מתאבלים על החורבן לחזק עניין ותן חלקנו בתורתך הן על ידי האדם עצמו ואין על ידי הפצת התורה לאחרים בכל דרך ועל ידי זה נזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו