הרב ירחמיאל קראם
ערב חג השבועות תש"פ
נאמר בפרשת יתרו לפני מתן תורה: 'והייתם לי סגולה מכל העמים'. ועיין רש"י חביבים עלי. 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'. החביבות שייכת לשמירה. והכהונה שייכת לתורנות. ונסביר את שני הדברים:
חלק א': 'השמירה'
יש לשאול מספר שאלות:
- אומרים בקידוש ליל שבת 'ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי'. מדוע אומרים יום השישי בו בזמן שמדברים על שבת ולא מזכירים את יום השבת?
- שאלת האבן עזרא מדוע אומרים אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אשר בראתי את העולם שזה נראה יותר עוצמתי?
- מהו הנושא של כפה עליהם הר כגיגית. מהי הכפייה הזו?
- כמה פעמים כתוב ברש"י ובמדרש בראשית ברא אלוקים שהעולם נברא בשביל עם ישראל ובשביל התורה. עם ישראל – שנאמר ראשית תבואתה. ובשביל התורה – שנאמר ה' קנני ראשית דרכו. איך נוכל להסביר שכל העולם הגדול נוצר בזכות או בשביל עם ישראל? הרי יש מקומות שהתורה לא הגיע אליהם כלל?
תשובה:
כיון שיש חשש שמכוניות יגנבו על ידי ערבים, לכך יש בכל מכונית איתורן או קוד כדי שלא תגנב. חברות הביטוח לא מוכנות לבטח מכונית ללא קוד או איתורן. חברות ההשכרה לא ישכירו מכונית ללא מספר קוד, כיון שאין לביטוח מספיק כדי לשלם על הגנבות התמידיות.
הקוד שומר על הרכב שלא יגנב ואם קנה אדם מכונית יקרה ואין בה קוד ילך לחשמלאי רכב ויבקש שיתקין לו קוד בצורה ארעית כדי למנוע גניבות. זאת אומרת שרכב יקר אינו שווה ללא הסכום הזעיר של הקוד ששומר עליו.
כשהק"ה ברא את העולם הרי הוא נתן כללים איך להשתמש בעולם. ואנשים גונבים את העולם ולא מתייחסים לכללים. הרי שהקב"ה רוצה שיהיה מי שיהיה השומר או האיתורן של העולם והוא זה שיכוין את כוונת בריאת העולם.
וזה מה שעושים עם ישראל בקבלתם את התורה. ומיושבת השאלה מדוע לא נאמר אני ה' אלוקיכם אשר בראתי את העולם. כיון שהעולם ללא תורה הוא פגום וללא כפתור שמירה, ולכך נאמר אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים.
הכפייה של הר כגיגית אינה עונש, אלא שאין טעם בעולם ללא שיהיו אמצעי כיוון למטרה של העולם. עם ישראל שקיבלו את התפקיד הזה לשמור על ספר התורה – ספר הכללים, כל העולם מחוייב להודות להם שבזכותם העולם קיים. ואפי' שיש מקומות שלא הגיעו יהודים עדיין חייבים תודה לעמ"י .
ובזה יבואר מה שאומרים בקידוש יום השישי. כיון שאנו אומרים ויכולו והיינו שהעולם נשלם והרי עולם ללא תורה הרי הוא פגום, ולכן יום השישי והיינו ו' בסיון שקיבלו בו את התורה – אז העולם מתוקן ושלם עם השמירה.
חלק ב': 'תורנות'
יש לשאול מספר שאלות:
- מהיכן נובעת שנאת הגויים ליהודים שהיא 'הלכה' – בידוע עשיו שונא ליעקב. מה מקור השנאה?
- מה הרעיון שמבקשים בתפילות בזכות האבות. מדוע שנינצל בזכות האבות.
- אם לפי מה שנזכר שהתורה זה הכיוון של העולם ושמירתו. מדוע לא ניתנה תורה מיד בבריאת העולם והמתינו בנתינתה עד 2000 שנה?
- אתה בחרתנו מכל העמים משמע שהקב"ה הוא שבחר בנו, ומאידך כתוב 'הופיע מהר פארן' שהקב"ה פנה לכל האומות והציע להם את התורה, וכשסירבו נתנו ךעמ"י. צריך ביאור היכן ה'אתה בחרתנו', הרי זה מחוסר ברירה שהאומות לא רצו?
תשובה:
מורה מוצלח בבית הספר רצה להתפטר בטענה שאינו מצליח. פגשו חבירו ואמר לו שיש לו שם טוב ויש לו משמעת בכתה וא"כ מדוע הינך עצוב ומעוניין להתפטר. וענה לו נכון כשאני בכתה הם מצייתים אבל כשאיני עמם וכשהם יוצאים לכתה הם מופקעים לגמרי, זה סימן שלא הצלחתי בחינוך.
ענה לו המורה היועץ. קח לך תורן שבמקום לשחק בהפסקות הוא יסדר את הכתה, והסיבה שיסכים לוותר על המשחקים כי תבטיח לו טיול בסוף שנה על זה. ואם אינו מאמין תעשה לו בתחילת השנה טיול קטן כרמז שאומר סמוך עלי שיהיה טיול גדול.
לשאלת המורה את מי יבחר להיות תורן עונה לו המורה היועץ תבדוק מי שהוא מסודר בתיק והוריו משגיחים עליו הוא מתאים להיות תורן. ושואל המורה והיה אם יבוא ילד אחר וישמע את ההצעה וירצה גם להיות תורן. עונה לו המיעץ אם הוריו של השני לא מסודרים כמו של הראשון אל תקח אותו. ואמנם תשאל את כולם – אבל תקח רק מי שהוריו מסודרים.
קיים המורה את ההצעה ומינה תורן ראוי, וכל הילדים שמעו את ההתרברבות של התורן והתחילו להציק לו שיעבוד יותר, ונהייתה שנאה בינו לשאר הילדים כיון שהוא מתרברב שהוא אחראי על הכתה.
התורנות המשיכה ולימים היתה מגיפת גניבות בכתה התחילו לחפש ולבדוק והחשד עלה על התורן שבתחילה דאג לכולם ולבסוף גנב. ואז נזרק הילד התורן מהכתה. לימים מטלפן המנהל לאבי הילד ואמר העונש התקבל והילד יכול לחזור. התפלא האב, וענה המנהל שהמורה הזה הכי טוב ואינו מוכן לעבוד ללא תורן, ולא מצא תורן אחר לכן מסכימים להחזירו ועל הגניבה יקבל עונשו.
התורן הזה זה עם ישראל. ה' ברא עולם וחיפש עם שמוכן להיות ממלכת כהנים. ואותו עמ"י אימצו להם מצוות שלא מאפשרות לעשות את החיים בגשמיות מלאה אבל יש להם את הטיול בסוף שנה.
וכדי שיאמינו, עשה הקב"ה טיול קטן כמו שנא' אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואומר רש"י שהקב"ה נתן להם הצלחה במצרים כלומר שכדאי להם להיות תורנים. אם יבואו האומות ויאמרו שגם הם רוצים להיות השאלה אם הם מתאימים וההתאמה נבדקת מי ההורים של העם הזה. לעמ"י יש אבות שהחדירו אמונה ולגויים אין את זה.
אמנם אתה נותן אפשרות למי שרוצה אבל מי שאינך רוצה אתה נותן לא את התורנות הקשה ביותר ולכל העמים אתה עושה מכרז שקשה עליהם שלא יקבלו. וכמו במשל שאם ילד אחר ירצה להיות תורן ואינו מתאים תן לו תורנות קשה. ולתורן האמיתי שמתאים אל תתן דבר קשה.
המעשה אבות זה הבדיקה שעמ"י יכולים להיות תורנים.
וכמו שהילדים עשו צחוק מהתורן כך האומות מעמ"י – אנטישמיות. ולכן התורה לא ניתנה מיד בבריאת העולם כי היו צריכים לבדוק רקע מי מתאים והאבות נתנו באלפיים שנה את ההכשר ואת מעשה האבות סימן לבנים.
אע"פ שהלך לכל הגויים, עדיין 'אתה בחרתנו' כי באמת ה' בחרנו בגלל האבות וזהו הזכות אבות. אבל אם הגויים ירצו יתן להם הדבר הקשה כרציחה וכו' וסילקם מהבחירה ולכן הגויים שונאים את היהודים.
וכשעמ"י התחילו לגנוב וכו' התורן גנב וזרקו אותו מהארץ מבית הספר. ועל זה עונה ה' איה ספר כריתות אימכם אע"פ שזרקתי אתכם כי רציתי לתקן אתכם אבל אין לי עם אחר שיש לו זכות אבות לכן אחזיר אתכם. זהו יסוד התורנות שקיבלנו בהר סיני וזהו ממלכת כהנים וגוי קדוש והתורן חייב להתנהג בהתאם.