בגמ' ערכין י. נאמר הטעם שאין אומרים הלל שלם בכל יום מימי הפסח מפני שאין קורבנותיו חלוקין בשונה מסוכות שחלוקים בקורבנותיהם, וזה נחשב כחגים נפרדים.
ולכאו' לפי דברי הגמ' יוצא שגם שביעי של פסח, גם מאותה סיבה אין הלל שלם, אע"פ ששביעי של פסח זה חג שאסור מלאכה יותר מחוה"מ, עיין ברמב"ן בספר דברים פרק ט"ז פס' ח' שכתב ששביעי של פסח נקרא בתורה עצרת כי עוצרים מלאכול מצות אבל אינו שווה לעצרת של סוכות ששם זה רגל בפני עצמו ועצרת שנעצר מהקורבנות הראשונים אבל שביעי של פסח הוא מכלל הרגל, וזה יום שעוצר את חג הפסח, ולכן אין פה הלל שלם כי אין תוספת קרבן.
אבל במדרש ילקוט שמעוני במשלי תתק"ס וכן ילקוט שמעוני פרשת אמור תרנ"ד על הפס' "בנפל אויבך אל תשמח" שכתוב שאין קורין הלל אלא יום ראשון בלבד בגלל שנהרגו המצרים בים וזה מתאים למגילה י: וסנהדרין ל"ט:, ביקשו מלאכי השרת לומר שרת לפני הקב"ה, אמר להם מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?, לכן אומרים רק חצי.
במדרש משמע שזה גם טעם לכל חול המועד, וצריך לומר כיון שבשביעי של פסח שהוא קצת יותר חג אין הלל, לכן אין לקרות הלל שלם גם בשאר חול המועד שלא ימצא שחול המועד חשוב יותר משביעי של פסח.
והנה יש סתירה בין הגמ' למדרש וא"כ בגמ' צריכים לומר ששביעי של פסח איננו יו"ט בפני עצמו כי זה מכלל הרגל כמו הרמב"ן ולכן לא צריך לומר טעם חדש בשביעי של פסח, אבל המדרש יסבור ששביעי של פסח הוא יום חשוב ששרו שירה ונגמרה גאולת ישראל מתחת יד מצרים, והייתה סברה שזה שונה מחוה"מ ונגיד בו הלל שלם, מחמת המאורעות שהיו בו ובפרט שעם ישראל בין כך שרו שירה, על זה כתוב, גם למלאכים וגם לישראל "בנפל אויבך אל תשמח" שעל זה יש חצי הלל.
דנו הפוסקים מי שלא קרא הלל ביו"ט ראשון של פסח, אם יש לו תשלומין בחוה"מ או בשביעי של פסח, לפי טעם הגמ' כיון שלא קרא את ההלל, וודאי שיגיד הלל שלם, אך לפי הטעם של המדרש שמעשה ידי טובעין בים, אולי גם במקרה זה אין לגמור את ההלל בחוה"מ ובטח שלא בשביעי של פסח.
ואולי גם לפי הטעם של המדרש כן יוכל להשלים כי סו"ס זה שונה משביעי של פסח במקרה הזה, וזה לא מחשיב את חוה"מ יותר משביעי של פסח.
שאלה אם משום "בנפל אויבך אל תשמח" וכן בגמ' מגילה על מלאכים שמעשה ידי טובעין בים וכו', מדוע עם ישראל ומשה שרו את שירת הים, וזה הרי יותר גרוע מההלל, כי פה נאמר כמה פעמים על נפילת המצרים ובהלל לא מזכירים כלל את שירת המצרים ובכאו' אומרים שירת הים.
שאלה נוספת בברכות י כתוב שדוד המלך ראה מפלתן של רשעים ואמר שירה, בתהלים ק"ד התחיל "ברכי נפשי את ה'", ומסיים "ורשעים עוד אינם", כמו"כ דבורה הנביאה אמרה שירה על מפלתו של סיסרא, וא"כ מדוע כל אלו אמרו שירה ומלאכים לא?
ותירץ החיד"א שתי תירוצים:
- שהמלאכים רצו לומר שירה בשעת טביעת המצרים, בשעת עשיית הדין אין לומר שירה, אבל דוד ושירת הים, ודבורה היו אחר מפלתן של רשעים.
- המלאכים ביקשו לומר שירה על טביעת המצרים, זה לא רצוי, אבל ישראל אמרו שירה על הצלת עצמם, זה כן אפשר לומר.
לפי"ז צריך עיון היום לדורות שנוכל לומר הלל שלם בין לתירוץ הראשון של החיד"א שמדובר לאחר מפלתן של המצרים ובין לתירוץ השני שזה נאמר להצלתנו וזה ק"ו משירת הים?
וצריך לומר כלשון רש"י בשמות ט"ו א' על המילה "אז ישיר" שכותב עלה בליבו לשיר שירה, זאת אומרת שזה בא בעיקר השמחה ואולי זה גם כן בדבורה ואולי בדוחק גם על דוד אבל תקנת הלל שזה שירה לכבוד שמים לשבח ולהלל את ה' מעניין של הכרת הטוב והתקרבות לה', היה מן היושר להתחשב בצרתן של המצרים ולומר חצי הלל וזה כאי' עניין של נושא בעול, ויש בזה ללמד לדורות שלא תהא מחשבתו בשעה שמהלל את ה' על הטובה האישית שלו, וכ"ש על רעת אחרים, שזה נעשה מאת ה'.
שאלה גם בר"ה ויו"כ אין הלל ושם גם אין חצי הלל, מדוע זה שונה מפסח שיש חצי הלל?
תשובה בר"ה ויו"כ זו סיבה אחרת, כי הימים הם ימי פחד מהדין כלשון הרמב"ם ואין כ"כ שמחה, והרי הלל צריך לומר בשמחה לכן אין גם חצי הלל, אבל שביעי של פסח אדרבה בגלל שיש נקמה מהצרים, השמחה היא גדולה, אבל כדאי להתחשב "בנפל אויבך אל תשמח" ולכן ויתרו על הלל שלם.
ועל התירוץ הראשון של החיד"א שחילק בין המלאכים ששרו באמצע וישראל אח"כ יש להוסיף, עיין רמב"ן וספורנו פרק ט"ו פס' י"ט שגם ישראל שרו כשהיו המצרים בתוך הים.
בתשובה שתירצנו בסוף שמשה שר בגלל שפתאום עלה לדורות משא"כ הלל שזו תקנה לדורות, עיין רש"י פרק ט"ו פס' א שכתב את הלשון הזה.
וישנו סיפור על חסידי קרלין שלא יכלו משום מה להמשיך אצל הרבי שלהם, והגיעו לרבי אחר וביקשו להסתפח אליו, הסכים רק אמר שהיות ואצלנו מתפללים בשקט, תחתמו לי שאתם מתפללים בשקט ולא צועקים, התחילו להתפלל ופתאום ב'נשמת' התחילו ממש לצעוק, וחסידי הרבי רצו להעיף אותם מפני שלא עמדו בהתחייבותם, אך הרבי היסה אותם ואמר להם לא לעשות כן, בסוף התפילה שאלו את הרבי, היתכן?, הא לא עמדו בהתחייבותם, ענה הרבי זה ברור שהחתימה הייתה הרצינית, אך ב'נשמת' הם לא שלטו בעצמם ומרוב התלהבות לא עמדו בזה, וזה דומה לשירת ישראל בים.