המ"ב בסי' תפ"ט ס"ק ג' כתב שנשים פטורות ממצוות ספירת העומר שהרי זה מצוות עשה שהזמן גרמא.
וכתב המג"א 'שוויה עלייהו חובה', שחייבו אותן.
וצריך עיון כשיש מח' אפשר לומר קיבלו עליהן בחובה, אבל אם הן פטורות, לא שייכת הסברה הזו ובכלל מניין שקיבלו עליהן בחובה? וכמובן שכל ההסבר הזה שייך רק לשיטת ר"ת שנשים יכולות לברך ע מצוות עשה"ג, כי לשיטת הרמב"ם אסור להן לברך ולא יוכלו לקבל עליהן חובה.
ממשיך המ"ב וכתב שבמדינותינו לא נהגו הנשים לספור, והוסיף שלברך ודאי שלא יברכו, דוודאי יטעו ביום אחד, ועל פי רוב לא יודעות פירוש המילים, וצריך להבין איזה פירוש של מילים יש שם?, ולמה על פי רוב אינן יודעות, הרי הנשים של היום יודעות, ובפרט שאפשר להפעיל שעון מעורר על התזכורת ולמה שישכחו?
עוד צריך להבין מה הכוונה שיטעו ביום אחד, האם יתברר שזו ברכה לבטלה? הרי גם לשיטת הבה"ג שאם לא ספר יום אחד, לא יכול להמשיך לספור, ודאי שלמפרע אין פה ברכה לבטלה, א"כ שיברכו נשים ואם ישכחו, יפסיקו..
ועל זה כתב בספר שולחן שלמה שזו הכוונה שיטעו כי אם ישכחו, ימשיכו לספור בימים אחרים עם ברכה וזה קלקול להבא.
ובאמת ישנה שאלה אדם שיודע שיעשה ניתוח ויום אחד יודע שלא יוכל לברך, או מי שנוסע במטוס יום אחד, האם יכול לברך למפרע או לא.
ישנו חידוש של הרמב"ן במס' קידושין דף ל"ד ד"ה 'והוי יודע' שנשים חייבות בספירת העומר שזה אין הזמן גרמא.
וכתב הטורי אבן במגילה כ: על המשנה בביכורים פרק א' משנה ה' 'שנשים חייבות בהבאת ביכורים' והרי זמן הבאת ביכורים זה מעצרת עד חנוכה , והא זו מצווה שהזמן גרמא..
וביאר הטורי אבן מצוות שהזמן גרמא הכוונה שהסיבה שהוא לא חייב כל השנה זה בגלל הזמן, אבל אם יש סיבה אחרת כגון ביכורים, שאחרי חנוכה זה לא שהזמן גורם שלא ימשיכו בהבאה, כיון שמציאות שאין פירות אז, ממילא המציאות גורמת ולא המצווה, וכן הדין שמביא ואינו קורא באותה תקופה, כי אז אין פירות של שמחה ואפשר להביא כמה דוגמאות לכך:
- קידוש לבנה נשים פטורות בגלל שהן גרמו לפגם הלבנה, אבל בלי הטעם הזה, היו חייבות, והרי זה הזמן גרמא, כי זה פעם חודש.., שם יש את אותו הסבר, קידוש הלבנה זה פעם בחודש בגלל המציאות שיש רק באותן ימים ולא בגלל זמן המצווה וזה לא נקרא מצוות עשה"ג.
- ברכת החמה כתב המהרי"ל דיסקין שנשים חייבות כי אין הזמן גורם אלא מציאות שהחמה נמצאת באותו זמן.
- בברכת האילנות אע"פ שמברכין בחודש ניסן, המציאות היא שאז הם מלבלבים ולא שזמן המצווה גורם לברך אז.
- בברית מילה קידושין כ"ט. ששאלו תוס' מדוע יש פס' שפוטר אישה מלמול את בנה הרי זה הזמן גרמא דדווקא ביום השמיני, אלא שיום השמיני זה גילוי שהוא לא נפל, ולא דווקא בזמן הזה, אמנם אין מילה בלילה כתבו תוס' שהגמ' שם סוברת כמ"ד שיש חיוב בלילה.
- ק"ש שעל המיטה אמנם זה מדרבנן אבל שייכת הסברה הנ"ל שזה לא תלוי דווקא בלילה, אל בגלל שהיא ישנה, והאמת שק"ש זו תפילה ונשים חייבות בין כך, כי צריכות רחמים ושמירה.
- מחצית השקל אמנם התרומה בין פורים לפסח אך נשים פטורות לא בגלל הזמן, אלא בגלל שלא היו בעגל.
מכוח סברות אלו כתב הדברי יחזקאל סימן מ"ה ס"ק ד' שגם ספירת העומר זה לא דווקא בגלל הזמן שבין פסח לשבועות אלא זה תלוי אחרי הקרבת קרבן העומר שזה נעשה כשיש תבואה חדשה, וזה אינו נקרא הזמן גרמא כי אין הזמן גורם.
אבל פה אנחנו נוגעים בשאלה אם מצוות ספירת העומר בזמן הזה הוא מהתורה או מדרבנן, רוב הראשונים סוברים שזה דרבנן כי היום אין עומר, אבל ידועה שיטת הרמב"ם שהמצווה היא גם מהתורה כי היסוד זה הכנה, אמנם בתורה כתוב שזה אחרי הבאת העומר, הרמב"ם סובר שזה רק סימן, אך לפי הרמב"ם זה באמת הזמן גרמא, אבל הרמב"ן יסבור כרוב הראשונים שהספירה בימינו היא דרבנן כי אין עומר, לכן זה לא נקרא הזמן גרמא, כי זה לא תלוי בזמן אלא בעומר.
ודייק בספר מקראי קודש בהל' פסח חלק ב' סי' ס"ז ס"ק ב' מלשון הרמב"ם שכתב את הדין שנשים פטורות בהלכה אחת עם זה שמצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, כיון שלשיטתו המצווה נוהגת גם כיום וזה לא תלוי בעומר, א"כ מובן למה נשים פטורות.
בשו"ת אבני נזר או"ח חלק ב' סי' שפ"ד חידש כיון שהתורה כתבה את זמן העומר ממחרת השבת וזה תלוי בחג המצות, ובחג המצות נשים חייבות גם בסיפור יציאת מצרים, א"כ בכל המצוות של יו"ט נשים חייבות, ולכן אפי' לפי השיטות שבזמן הזה מצוות הספירה היא דאו' ולא תלויה בקרבן העומר, כיון שכתוב "ממחרת השבת" זמן היו"ט הראשון הוא המחייב בספירה, וא"כ נשים יחוייבו בספירת העומר.
אך לכאו' דברי האבני נזר דחוקים כי מלשון הרמב"ן רואים שמצוות ספירת העומר היא לא הזמן גרמא, והאבני נזר כתב שלפי שיטתו הוא מודה שזה הזמן גרמא אבל נשים חייבות מכח היו"ט ראשון של פסח.
בספר שרידי אש תירץ עוד על הרמב"ן מצוות עשה"ג זו מצווה שיש לה זמן קבוע והזמן הוא המסגרת של המצווה, אבל ספירת העומר, הזמן הוא עצמותו של המצווה, הוא מחויב למנות את הימים שבין פסח לשבועות והיא לא מוגבלת בזמן ולא שייך בה שהזמן גרמא.
תשובה נוספת מספר דברי מלכיאל כיון שהספירה זה גם הכנה לקורבנות החג שבשבועות ובקורבנות ציבור חייבות נשים, לכן הן חייבות גם בספירת העומר.
אבל עיין במס' שבת דף קל"א: שמבואר שם במפורש שדווקא מצוות קרבן העומר ומצוות שתי הלחם לא נוהגות בנשים, לא כמו שאר הקורבנות.
שאלה עדיין יש לעיין בדברי הרמב"ן שהרי הספירה צריכה להיות בלילה ולא ביום, א"כ עדיין זה זמן גרמא זה הלילה.
ותירץ בספר חוק המלך במס' פסחים שלשון הרמב"ם בפרק ז' מהל' תמידין ומוספים הלכה כ"ב 'לפיכך מונה בלילה', משמע מזה שאין דין של לילה בספירת העומר, אלא שצריך לספור בתחילת היום.
וכתב בספר מעגלי צדק במס' מגילה בדף כ' שהדבר תלוי בטעמים של תוס' במגילה כ: ובמנחות ס"ו. האם הדין שסופרים בלילה זה משום שתלוי לפי זמן קצירת העומר שנאמר דין זה בלילה או משום שנאמר 'תמימות' ותמימות מתחיל בתחילת היום, א"כ לפי הטעם של 'תמימות' אין פה דין של לילה ויכול להיות שספירת העומר זה לא הזמן גרמא ומדויק הלשון הרמב"ם 'מתחילת היום מונין'.
אמנם לפי הטעם שתלוי בקצירת העומר זהו דין בלילה.