ידוע שאין תאריך מדויק לחג השבועות בתורה כתוב בחודש השלישי אבל אין תאריך יומי, ואנחנו משתמשים בספירת העומר שנא' "וספרתם לכם ממחרת השבת" ארבעים ותשע יום, והיום ה50 זה שבועות, וע"י כך מגיעים לתאריך מדויק, לפעמים יתכן שיש שינוי בתאריך ב-סיון בגלל קידוש החודש באייר ובסיון, ובכא' התאריך בנוי על הפס' "ממחרת השבת".

אמנם במס' מנחות בדף ס"ה-ס"ו מובאת המח' הגדולה שהייתה בין הצדוקים לפרושים, שהצדוקים סברו שממחרת השבת הכוונה לשבת בראשית, הם חולקים על תורה שבע"פ, וא"כ יתכן שלדבריהם שבועות, לא יצא בהקשר למתן תורה, כי אם פסח חל ביום שני או שלישי, שבועות יצא ב-י' או ב-י"א כי זה אחרי שבעה שבועות מיום ראשון.

עוד מובאים שם המקורות של הפרושים שזה ממחרת הפסח, ואחד מהמקורות החזקים זה שכתוב "וספרתם לכם", דבר שתלוי בכם, שהרי פסח זה יו"ט שתלוי בקידוש החודש שזה ע"י ב"ד, וזה מתאים עם המילה "לכם", אבל לצדוקים שזה שבת בראשית, זה דבר קבוע מבריאת העולם.

במועדים וזמנים כתב שלצדוקים היה עניין גדול מיום ראשון אחרי שבת ואחרי שבעה שבועות, חג השבועות יצא גם ביום ראשון, רצון הקב"ה שתהיה להם מנוחה שבת וראשון בדומה לפסח וסוכות ששם זה שבעה ימים, ועוד הגיעו לחכמים בתלונות מדוע חידשו שחג שבועות לא יצא אחרי שבת.

ידוע שבמילה שבועות מונחים הרבה שמות של החג שבועות, ביכורים, עצרת, ו' סיון, תורה, ומעניין שבכל התורה שבע"פ, משתמשים בשם החג רק בתור עצרת כגון בעצרת נידונים על פירות האילן, ומעצרת עד סוכות מביא וקורא ביכורים.

שאלה מה הסיבה שחכמים הפקיעו את השם שבועות וקראו לחג רק בשם עצרת..

תשובה רצו חכמים שלא יהיה שום רמז לשיטת הצדוקים, כי המילה שבועות יכולה יותר להישמע בתור שבועות שלמים ויצא שהחג יהיה ביום ראשון שזה שבעה שבועות שלמים, אבל לפי הפרושים זה 49 יום, מיום ליום, ולא שבועות שלמים, אע"פ שהתורה כן קוראת לזה שבועות, חכמים ראו את הצורך לבטל מהצדוקים לכן קראו לזה עצרת ולא שבועות.

מה שמעניין שבפרק כ"ח בבמדבר פס' כ"ו כתוב "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם", ומתרגם האונקלוס את המילה 'בשבועותיכם', 'בעצרתיכון', אע"פ שהמילה עצרת, היא לא תרגום של המילה שבועות, אבל לפי מה שאמרנו שתורה שבע"פ הקפידה לא להזכיר את המילה 'שבועות', התרגום אונקלוס גם נחשב לתורה שבע"פ.

אמנם במילה עצרת ישנה עוד משמעות שהרי מצאנו עוד שני חגים שנקראים עצרת, שמיני עצרת ושביעי של פסח, המכנה המשותף לשלושת החגים הללו או שאין להן עוד סימן, רק לעצור ממלאכה, והעניין של שמחת תורה זו תקנה מאוחרת של הגאונים ולא מעיקר הדין, וגם בחו"ל שיש שני ימים טובים של עצרת, יום אחד של שמחת תורה ויום אחד של עצרת, וכן שביעי של פסח אין תוספת בחג, לא מצות ולא קרבן חדש, אלא לעצור ממלאכה, וה"ה בשבועות שאין שום דין, והמנהג להיות ערים כל הלילה, הוא מנהג מאוחר ע"פ הקבלה.

טעם שני למילה עצרת ששלושת החגים הללו זה סוף, שמיני עצרת, סוף הימים הנוראים שזה עוצר, כך גם שביעי של פסח, עוצר את הפסח וכך גם שבועות שלפי הרמב"ן זה עוצר את העומר שזה המשך של פסח.

אחרי שהוכחנו שחג השבועות בנוי על הפס' "ממחרת השבת" כלומר על פסח, א"כ הכוונה בפס' הנ"ל, "מיום הביאכם את עומר התנופה" שזה קרבן שעורים, שהרי כל זמן שלא קיבלו את התורה הם כמו בהמות, עד  שבועות שאז יש קרבן חיטים שזה מאכל אדם אחרי שקיבלו את התורה.

הגרש"ז אוירבעך היה משתמש בהקשר לפס' "ממחרת השבת" של שבת שלפני פסח שנקראת שבת הגדול, כיון שגם פסח נקרא שבת, אבל היות וזה יו"ט ומותר באוכל נפש, לכן הפרידו ששבת שלפני פסח, נקראת שבת בראשית ושבת הגדול.

שאלה לשמות התורה על שם החג, הבנו את המילה ביכורים שאז מביאים קרבן ביכורים, הבנו את המילה תורה של מתן תורה, וכן את המילה עצרת שזה סוף, אבל למה לקרוא לזה שבועות, הרי שבועות זו ספירת העומר שכבר עברה, מה טעם לקרוא לזה שבועות?

תשובה לפי מה שביארנו בהרבה מקומות שספירת העומר זו הכנה לתורה, שבעת השבועות היו הכנה לקבלת התורה כמו שכתוב 'לטהרנו ולנקותנו מקליפותינו' ולכן שייכת המילה שבועות.

אמנם יש לעיין סו"ס התורה עצמה, מדוע לא נתנה תאריך ברור לחג השבועות והסתמכה על הפלפול של הפרושים נגד הצדוקים, למה לא כתבה תאריך יומי כמו כל החגים?

תשובה עיין באו"ח ויקרא פרק י"ג פס' ל"ח שהביא את המאמר שר"ע ידע מה שלא ידע משה רבנו, ושאל האו"ח היתכן?, הרי משה ידע כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ותירץ שהקב"ה בתורה שבכתב החביא הרבה דינים שמוסתרים בתור תורה שבע"פ ואפשר למצוא אותם רק בדרך רמז וזוהי עבודת עמלי תורה למצוא היכן מוסתרים הלכות אלו, וע"ז יש מכילתא, תורת כהנים ועוד מדרשים, וזה שאומרים שר"ע ידע מה שלא ידע משה, אין הכוונה בדין שזה ודאי שמשה ידע וזהו הלשון הלכה למשה מסיני, אבל המקור היכן זה מרומז בתורה, זה לא ניתן למשה וזה צריך לעבוד לבד וזה מה שכתוב על ר"ע.

לפי"ז יוצא שגם תורה שבע"פ לא התחדשה במשך הדורות לצורך העניינים כגון תקנת אושא ופרוזבול, אלא גם היא ניתנה במעמד הר סיני, והסיבה שבאמת לא נכתבו, מבאר בבית הלוי בפרשת כי תישא כדי שהגויים לא יגנבו את התורה מעם ישראל, את התורה שבכתב הם גנבו ע"י שכתבו מתחת התורה שבכתב את הברית החדש אבל תורה שבע"פ הן לא יודעים איך למצוא, וה"ה שזה מעצור נגד הקראים שגם הם רצו להשתמש רק בתורה שבכתב וכמובן שלא יכלו שהרי "פרי עץ הדר" יכול להיות כל מיני פירות, ואמרו חכמים שהכוונה לאתרוג, וכן לטוטפות אין שום הסבר מלבד התורה שבע"פ.

אולי מה שהתורה לא כתבה תאריך מדויק על חג השבועות אלא מסתמכים על ממחרת השבת שזה פסח, וגם זה לא כ"כ פשוט שהרי יש מח' עם הצדוקים אבל הרעיון כדי ללמד שגם תורה שבע"פ ניתנה בסיני.