הרב ירחמיאל קראם

תורת אנטיביוטיקה

גמ' נדרים פ"א שבית ראשון חרב משום שלא ברכו בתורה תחילה וביאר שם הר"ן שהיינו שלא למדו לשמה ומשום כך חרב.

ויש להקשות ממה שאיתא בהוריות י' שלעולם ילמד אדם שלא לשמה ומתוך שלא לשמה בא לשמה וא"כ מדוע חרב משום שלא למדו לשמה.

עוד יש להקשות ממה שאיתא ביומא ט' שחרב בית ראשון משום שעברו שלש עבירות עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים.

ויש לומר שבאמת חרב משום שעברו ג' עבירות אלא שהיה לתורה לעזור ולהגן עליהם מהחורבן ועל זה בא  התירוץ שאמנם ילמד אדם שלא לשמה אך אם רוצים שהתורה תגן זה רק לשמה אבל שלא לשמה אין בזה את סגולת התורה להגן מפורענות על העבירות

והיינו שקיום מצוות תלמוד תורה הוא בכל לימוד תורה אבל שתהיה תורת אנטיביוטיקה צריך דווקא תורה לשמה

יש להביא כמה ראיות ליסוד זה ראיה ראשונה ממה שאנו מברכים בברכת התורה ונהיה אנחנו וצאצאינו לומדי תורתך לשמה ויש להקשות מדוע מזכירים את עניין הלשמה בבקשה על לימוד התורה וגם בזה יש לומר שאם רוצים שהתורה תעבור בירושה לבנים ויהיה את סגולת התורה לעזור בחינוך הילדים בזה צריך תורה לשמה

ראיה שנייה יש ממה שאמרה תורה אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה אז וישבתם על הארץ לבטח וגם כאן יש להקשות הרי לימוד תורה יכול להיות גם בלי עמל ויש בזה קיום מצוות תלמוד תורה אלא שאם רוצים שהתורה תעזור לישיבתם על הארץ לבטח כאן צריך עמל התורה

ראיה שלישית מגמ' מגילה ג' כשיהושע היה ביריחו והגיע אליו המלאך ותבע על ביטל תורה כתוב אח"כ וילן שם יהושע שלן בעומקה של הלכה וזה כמו שבארנו שבשביל להגן מהמלחמה צריך ללון בעומקה של הלכה

וזה נפלא לפי מה שמבואר שם שאמר לו המלאך עתה באתי ומפרש תוס' שבא על הפסוק ועתה כתבו לכם את השירה הזאת שהתביעה הייתה על תורה של שירה היינו תורה לשמה

ראיה רביעית ממה שאמרו חז"ל בפתיחה לאיכה הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה מחזירם למוטב אם רוצים שהתורה תחזיר למוטב צריך מאור שבה תורה עם אור שזה תורה לשמה

ראיה חמישית ממה שכתוב במגילה ליהודים הייתה אורה ודרשו חז"ל זה תורה וקשה שהרי הגזירה הייתה על הגופים ומה שייך כאן התורה ואמנם רש"י [1]בדף י"ד כתב שהייתה גזירה על התורה אך בפשוטו יש לומר שהצורה לבטל את הגזירה היא על ידי החיזוק בתורה שזה כלי המלחמה של עם ישראל והצורה שהתורה תהיה לעזרה והגנה זה על ידי תורה של אורה שהוא תורה לשמה

וזה מה שמצאנו שמבטלים תורה למקרא מגילה וקשה שהרי לכל מצווה מבטלים תורה ועוד שמגילה זה גם תורה אלא שכיוון שלביטול הגזירה השתמשו בתורה של אורה שזה תורה לשמה אם כן היה הו"א שלא יבטלו תורה לשמה משום מגילה שאין כאן תורה לשמה כיוון שקוראים אותה לשם מצווה קמ"ל שמכל מקום מבטלים

ראיה שישית ילקוט שמעוני ירמיהו רע"ט "מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה" מבואר שם שהגויים לא נתנו לבני ישראל לבכות כדי שלא יציל אותם הבכי מהגזירה וזה מה שכתוב בילקוט שמעוני תהילים קל"ז "על נהרות בבל בכינו בזכרינו את ציון" כיוון שהגיעו לנהר פרת נתן נבוזרדאן לירמיהו לחזור לירושלים ובכו עם ישראל לירמיהו שלא יעזבם ואמר להם ירמיה מעיד אני אליכם אם בכיתם כל זמן שאתם בציון לא הייתם גולים שלבכי יש סגולה מיוחדת לרחמים

וזה מה שאמרו האחים כשהתחרטו על מכירת יוסף הלא ראינו את צרת אחינו ב"התחננו אלינו" שהיה לרחם משום תחנוניו

עוד אומר הילקוט שמעוני דבר אחר נתתי להם תורה לעסוק בה שכתיב בה והגית בה יומם ולילה והם ביטלו אותה לכן נאמר ואבכה יומם ולילה

ביאור הדברים שהתורה היא סגולה כמו שהבכייה היא סגולה אבל רק תורה שהם עוסקים בה  שהיא תורה לשמה ומשום שביטלוה לא הגנה אליהם מהחורבן

ראיה שביעית בפרשת וילך ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל רמוז כאן שני דברים שהם מלמדים על ה-לשמה האחד הוא כתבו לכם שאדם שכותב זה אומר שמעניין אותו דברי התורה ועוד למדה את בני ישראל שזה שמלמד אחרים זה מלמד על העסק בתורה שלומדה ומעבירה לאחרים

[1] ולפי' רש" יש לומר שאף שלא מצאנו שגזר על התורה אלא שהוא רצה להרוג את העם והצורה הייתה על ידי זה שמזלזל בעם וזה על ידי הזלזול בתורה